מתוך ההשתלמות "ממעמקים ויהי אור" עם ד"ר אתי אבלין בחרנו להוסיף לכם מודלים והרחבה של שאלות טיפוליות אשר ניתן להשתמש בהם בהתאם לשיקול דעתכם.
יצירת עוגנים באמצעות חיבור לגוף
דוגמאות לשאלות המתייחסות לגוף –
התאמת הגוף של המטפלת, הפחתת מתח שרירי, תשומת לב לנשימה, לשרירי השלד. המלווה/מטפלת מייצגת גמישות המאפשרת למטופלת להשתנות.
תשומת לב לגוף על ידי טכניקות שונות לויסות."עשן דק", בויסות הרגשי עובדים על משאבים, איזונים וקשרים אשר עוזרים ליצור התארכות והתרחבות כדי לאפשר ציפה, הגדלת הרווח בין אירוע קשה אחד לאחר.
חשוב מאוד ללמד טכניקות ויסות, כדי לנהל את רמת המצוקה של האדם וכדי לייצר שיווי משקל, וזאת על מנת לחפש הרמוניה בקשרים עם אחרים, במהלך ביצוע סביר של מטלות החיים. המודל הדואלי מכיר בכך שהתנודות בין התמקדות ב"עבודת האבל" לבין שיקום הקשר עם העולם החיצון הן חלק בלתי נפרד מההסתגלות לאחר האובדן.
אדם ללא עומס או לחץ, יש לו יכולת הכלה, וכל יום יש לו מספר רב מאוד של כפיות – דברים שמייצרים משמעות טובה. אדם אָבֵל אשר חווה משבר וכאב, יש לו מעט כפיות לשימוש. המשימה – הרחבת מאגר הכפיות יכולה להיות באמצעות – שהייה בקרבת אנשים שמשרים אנרגייה טובה, עיסוק בעשייה ממלאה, הוקרת תודה על מה שיש, גם על דברים קטנים מחיי היומיום לצד חמלה עצמית ( קריסטין מיסרננדינו).
המטופלת לומדים לנוע בקצב אחר ללא מאמץ, על ידי הקשבה לגוף, לנשימה, כשהעבודה נעשית בתנועה עם תקווה ומשמעות.
המלווה / המטפלת – דמות להשראה בזכות האותנטיות שבקשר. המטפלת בעל ענווה וצניעות.
מצבים של אירועי חיים קיצוניים כמו רצח, תאונה או התאבדות סותרים תֵּמות חיים כמו: היקום הוא מקום טוב, החיים לא הוגנים.
במוות אלים קשה לספר נרטיב טוב, לכן בטיפול נכון רצוי לארגן אירועים במושגים של התחלה, אמצע וסוף בעלי משמעות.
באבל נוצרת חוויה של "אין מילים", המלווה / המטפלת מקשיבים לנרטיב ומסייעים למטופלת להרחיב אותו. הנרטיב הראשוני רווי אבל וחוסר תקווה. המלווה / המטפלת נותנים עדות והכרה לנרטיב על ידי העלאת שאלות, התמרה של הכאב, גילוי כוחות, חשיפת משאבים הטמונים באדם על ידי כתיבה, אומנות, מוסיקה, שימוש בדימויים, עבודה על חלומות, כתיבת יומן, מכתבים, יצירת טקסים.
נרטיב קוהרנטי מספק לאדם תחושה טובה ביחס לחייו. נרטיב מקוטע וחסר משמעות עשוי לגרום לתחושת סתמיות, ייאוש וחוסר תקווה. מטרת הטיפול לתת קול לכאב או לסבל.
אנו מציעות לבחור שתי מילים מכל עמודה ולחבר מהן נרטיב בשש שורות. במהלך הכתיבה ניתן להחליף מילים, להחליף שורות, להוריד שורות. אחרי שנכתב הנרטיב הכותבים מוזמנים לקרוא את הסיפור ולשנות אותו אם ירצו, להעלות אסוציאציות לסיפור, לבחור מהסיפור שתי מילים שהן הליבה, להתמקד בהן ולייצר נרטיב סביב שתי מילים אלו. לדוגמה : "בכי חנוק" – אילו רגשות עולים, מה יעזור לך לשנות רגשות אלו?
מצבים/ סביבות | דמויות/קולות | אובייקטים |
מחלה סופנית | אישה חכמה | ורד |
סערה עזה | זר מסתורי | אש בוערת |
ים סוער | קול רועם | מפה עתיקה |
אובדן מוקדם | בכי חנוק | אמבולנס |
מסע ארוך | מלאך | מסיכה |
חדר סודי | יונה | מיטה ריקה |
נחל קריר | נחש | דלת סגורה |
אור מסתורי | זקן חרוש קמטים | ארון קבורה |
צוק תלול | שיר נשמע | פסל עירום |
מערה | איש חזק | תיבת אוצר |